 |
בעל תואר דוקטור ברפואה (1965) ותואר דוקטור לפילוסופיה במדעי הרפואה (1969) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית (2009). פרופסור מחקר בפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט בטכניון.
פרופ' אברהם הרשקו זכה בפרס נובל בכימיה על מחקרו בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא.
את הפרס קיבל במשותף עם תלמידו ועמיתו פרופ' אהרן צ'חנובר ועמיתו האמריקני פרופ' אירווין רוז.
פרופ' הרשקו חולל מהפכה בהבנת מנגנוני הוויסות של תהליכים תוך-תאיים. הוא חקר את חלבון האוביקוויטין, המשמש לסימון חלבונים פגומים שנועדו לפירוק לשם המשך תפקודו התקין של התא. מערכת האוביקוויטין אחראית גם לפירוק חלבונים תקינים כאשר רמתם עולה מעבר לסף הרצוי. תפקיד זה חשוב במיוחד לחלבוני בקרה, משום שפעילות יתרה שלהם עלולה לשבש את התהליכים שהם מבקרים. מערכת האוביקוויטין מתקשרת לוויסות של תהליכי חיים בסיסיים רבים, לרבות תיקון פגמים בדנ"א, חלוקת תאים והתפתחות התגובה החיסונית. בגילויו העניק פרופ' הרשקו מפתח להערכת מעורבותה של מערכת פירוק החלבונים בגרימת מחלות שונות, וקידם את הדרך למניעתן של מחלות אלו ולריפוין.
|
פרופ' הרשקו נולד בשנת 1937 בקרצג שבהונגריה ועלה עם משפחתו לישראל בהיותו בן 12. הוא סיים את לימודיו לתואר דוקטור ברפואה ולתואר דוקטור לפילוסופיה במדעי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' הרשקו הוא פרופסור מחקר בפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט בטכניון.
פרופ' הרשקו באתר נובל
|
