| |
נספח מס' 2 - מפגש עם תלמידות מדעי החיים, מאי 2004
מפגש עם התלמידות של המכון למדעי החיים דו"ח ממפגש שנערך
בכ"ח באייר תשס"ד, 19.5.04
מפגש זה נערך מטעם הוועדה לבדיקת מעמד האישה באוניברסיטה העברית, כחלק מבדיקת תחום מדעי החיים כ-test case של יחידה בה מספר התלמידות לכל התארים הוא גבוה ואילו אחוז הנשים בסגל האקדמי הוא נמוך. נשלחו כ-600 הזמנות לכל תלמידות המכון למדעי החיים, החל משנה ב' ללימודי בוגר ועד לתואר שלישי. התלמידות נתבקשו למלא שאלונים. לתלמידות הבוגר והמוסמך חולק שאלון מסוג אחד ואילו לתלמידות התואר השלישי חולק שאלון מסוג אחר. שאלונים אלה נותחו על ידי פרופ' נורית ירמיה ותוצאותיהם יובאו בהמשך.
במפגש השתתפו 39 תלמידות (במהלך המפגש הן טענו שהופיעו כה מעט בשל אילוצי זמן), מתוכן:
12 תלמידות לתואר בוגר; 7 לתואר מוסמך ו-20 דוקטורנטיות.
הנקודות העיקריות שהועלו על ידי התלמידות במהלך המפגש:
1. לא קיים פעוטון בקמפוסים. גני הילדים הקיימים - עליהם מברכות התלמידות - אינם כוללים פעוטונים. זה היה עוזר מאד אילו היו בקמפוסים גם פעוטונים לתינוקות, החל מגיל שלושה חודשים.
2. אין בקמפוסים פינות הנקה והחתלה. מרבית האמהות כיום מיניקות ולצורך זה הן נאלצות לרוץ הביתה, או לדאוג לשאיבת חלב במקומות לא- מקומות באמצע הלימודים או ניסויי מעבדה. (נקודה זו טופלה כבר בעקבות שיחה של בילי שפירא עם הרקטור והמנכ"ל.)
3. הסיכוי למצוא מנחה לדוקטורט לאישה המתכננת משפחה הוא קטן. אחת התלמידות התלוננה ספציפית על כך שלא הסתדרה עם מנחה על רקע היותה אם.
4. רוב המנחים הם גברים שאינם מבינים את סוג הבעיות הייחודיות לנשים.
5. הנטל על התלמידות הוא גדול בהרבה מזה שעל התלמידים בשלב ב' של הדוקטורט, אם הן בעלות משפחה.
6. הערות סקסיסטיות מטרידות: תלמידה התלוננה על הערות מצד המנחה שלה, בלתי רלוונטיות לעבודתם המשותפת, המייצרות אווירה מתוחה והרגשת אי-נוחות אצלה.
7. תקופת הפוסט-דוקטור היא מכרעת ונשים בשלב זה, בשל האילוצים, מוצאות את עצמן לעתים קרובות נאלצות לבחור בין הקריירה לבין המשפחה. התלמידות ביקשו, בתחומים שניתן, לאפשר להן לבצע פוסט-דוקטורט בארץ, למשל, במכון וייצמן למדע. לחלופין, להקים קרן שתוכל להציע להן תגבור כלכלי שייצור מצב שישווה בין כוח הפרנסה שלהן לזה של בני הזוג, מצב שעשוי לשכנע את בני הזוג לנסוע איתן (או שיאפשר להן לנסוע הלוך ושוב כשהמשפחה או חלקה נשארים בארץ).
8. התלמידות נאלצות להקדיש זמן רב מדיי לבעיות בירוקרטיות שאינן קשורות למחקר. יחסי העבודה אינם מוגדרים, במה שנוגע לדוקטורנטיות - הכל תלוי בראש המעבדה.
9. לא צריכה להיות הפליה על רקע גיל בכניסה לסגל האקדמי באוניברסיטה. יש לאפשר לנשים, אם הן רוצות, להקדיש מספר שנים ראשונות אחרי הדוקטורט לגידול הילדים ולאפשר להן בכל זאת קריירה אקדמית. להטמיע זאת כנורמה.
10. העולם האקדמי הוא תחרותי מאד. נשים מוצאות את עצמן לעתים תכופות צעד אחד מאחור - בשל האילוצים - גם כאשר הן תלמידות מצטיינות. יש למסד מלגות ייחודיות לנשים כדי לגרום למנחים להעדיפן על פני גברים, לפחות בתקופה שהן מנהלות גם משפחות צעירות. לחלופין, יש לתקן את המצב ולהחילו על כלל האוכלוסייה - נשים וגברים - בדיוק כדי שלא להנציח את אוכלוסיית הנשים כבעייתית.
11. הקמת פורום באינטרנט לנשים באוניברסיטה שבאמצעותו יועבר מידע - on line - לתלמידות ולנשים בסגל הצעיר על פעוטונים, מלגות לנשים וכו'.
12. הקמת פורום תומך לנשים שיהווה כתובת לתלונות על קשיים ייחודיים לנשים, הטרדות מיניות, הפליה על רקע מיני וכדומה.
13. חינוך פמיניסטי להעלאת המודעות לכל הבעיות הנ"ל וליצירת שוויון בין המגדרים. אחת התלמידות פנתה מיוזמתה למרכז לייפר ללימודי האישה והמגדר, וביקשה לכלול קורס כזה במסגרת קורסי הבחירה שלהן.
14. למתרגלות אין חופשת לידה (כמו-גם למילואימניקים). הן נאלצות לתכנן את הילדים לפי תרגול הקורס.
15. יש לעגן בתקנון חופשות לידה בתארי בוגר ומוסמך (אין לנשים פטור מכלום).
16. לאפשר לאימהות גם עבודה מהבית מאוחר בלילה - ולא רק בשטח המעבדה או האוניברסיטה.
17. חנייה. מדבקה עולה 500 ₪ לסמסטר. מי שפונה לוועדת החנייה יכולה לקבל 100 % הנחה, אך עדיין מדובר בכסף רב. שמא ניתן לחלק את תווי החנייה לאמהות חינם. חלק מהנשים טענו שהן גם חוששות ללכת בלילה מאוחר בשטח הקמפוס בגבעת רם.
18. נשאלה שאלה מדוע בראש פורום הבודק את מצב הנשים באוניברסיטה עומד גבר.
סיכום השאלונים
תלמידות תואר בוגר/מוסמך: סה"כ 22 תלמידות החזירו שאלונים מלאים. מתוכם עולה ש- 11 מעונינות בקריירה מחקרית בעוד שרק 5 מדווחות בשלב זה שאינן מעונינות בקריירה אקדמית, כל השאר עדיין לא החליטו. 7 נשים כבר מתכננות השתלמות של פוסט דוקטורט והשתלבות בקריירה אקדמית. אותן נשים שדיווחו על חסר רצון להמשיך במסלול מחקרי העלו כסיבות לכך קשיים כלכליים ומשפחתיים.
דוקטורנטיות: סה"כ 21 דוקטורנטיות החזירו שאלונים מלאים. יש לזכור שמדגם זה הנו קטן ולא מייצג. לפיכך, המסקנות שתובאנה להלן משקפות אך ורק את הקבוצה הייחודית הזו. בעתיד יהיה צורך לערוך סקר טלפוני על מדגם מקרי ולהשוות את התוצאות.
מתוך 21 המשיבות, מחציתן נמצאות בשלב שבו הצעת הדוקטור שלהן אושרה והן כעת עורכות את המחקר, בעוד שהמחצית השנייה נמצאת לפני הגשת ההצעה. שמונה נשים מתוך ה- 21 ציינו שברצונן לפתח קריירה אקדמית, 8 ציינו שאין ברצונן לפתח קריירה אקדמית, ו-5 דיווחו שהן עדיין מתלבטות. שמונה הנשים שדיווחו על חוסר רצון בקריירה אקדמית מתכננות להשתלב בתעשייה, בעבודה טכנית ובמכללות. 14 מתוך ה-21 מתכננות לנסוע לפוסט-דוקטורט בחו"ל, 5 אינן מתכננות לנסוע לחו"ל ו-2 עדיין מתלבטות. יש לציין שיותר ממחצית הנשים (13 מתוך 21) דיווחו שאינן חוות קשיים מיוחדים עקב היותן נשים. הקשיים ששאר הנשים תיארו הן בשלב הנוכחי והן בשלב הבא בקריירה שלהן סובבים סביב שני צירים מרכזיים: קשיים כלכליים, וקשיים הקשורים בתפקיד האמהות. כך יוצא שרב הנשים שכן חוות קשיים הן אותן נשים שכבר יש להן ילדים ולכן הן מדווחות על קשיים רבים יותר בקבלת מלגות, קשיים אשר קשורים לכך שהן אינן יכולות להקדיש שעות ארוכות למחקר, וצריכות בדרך כלל לצאת מוקדם יותר הביתה בהשוואה לעמיתיהן, נשים ללא ילדים וגברים. קושי ספציפי בהווה שעלה בשאלונים קשור לחופשת הלידה שאינה כלולה במלגה, ובצורך לתרגל בסמסטר שלאחר חופשת הלידה כדי להשלים את התרגול שלא נערך עקב חופשת הלידה. מעניין לציין שגם אותן נשים שדיווחו שאין בכוונתן לצאת להשתלמות של פוסט-דוקטורט בחו"ל ציינו קשיים בתחום הכלכלי ובתחום המשפחתי כסיבות הנפוצות ביותר לחסר הרצון והיכולת להשתלם בחו"ל.
|
|
